ילדות היא השלב העדין ביותר בחיים: פתוח, יצירתי, אך גם פגיע ביותר. כאשר היא באה במגע עם ילדים, יש לתכנן בינה מלאכותית בזהירות מיוחדת.

ילדים הם לא רק משתמשים: הם אנשים בהכשרה.

בינה מלאכותית יכולה להפוך לבעלת ברית חשובה או לנוכחות מסוכנת, האתיקה קוראת לשינוי פרדיגמה: לא לאסור, אלא לחנך.

בינה מלאכותית המיועדת לקטנטנים חייבת:

• לעורר סקרנות, לא להחליף משחק או מערכות יחסים,
• להיות שקופים בתוכן ובכוונה,
• הימנעו ממניפולציות נסתרות או נאמנות מוקדמת,
• לכבד את הזמנים, השתיקות והשאלות האופייניות לילדות.

העיצוב חייב להיות באמת ידידותי לילדים: מבוסס על כישורים פדגוגיים, בדיקות אתיות, שפה נגישה ואינטראקציות שניתן לשלוט בהן על ידי מבוגרים והורים. לא מספיק שבינה מלאכותית לא תגרום נזק: היא חייבת להגן באופן פעיל.

הסיכון העדין ביותר הוא חוסר הנראות של ההשפעות: הצעות תוכן, חיקוי התנהגותי, אמון עיוור באלגוריתם. זה דורש עיצוב אחראי, שבו כל פרט - קול, גרפיקה, שפה - מתוכנן ללוות את הצמיחה מבלי לפלוש אליה.

מסר להורים: הורים יקרים, בינה מלאכותית יכולה להיות שימושית אפילו לילדים הצעירים ביותר, אך רק אם היא מתוכננת בכבוד ובזהירות. כל בינה מלאכותית שמקיימת אינטראקציה עם ילדים חייבת להיות בטוחה, מובנת, ניתנת למעקב ומבוססת על קריטריונים חינוכיים. איננו רוצים להחליף מערכות יחסים, אלא לתמוך בהם. איננו רוצים לבדר בכל מחיר, אלא ללוות בעדינות את התפתחותם.

ילדים קודמים לכל. בינה מלאכותית אתית מלווה אותם, לא מחליפה אותם.